(א) האם מברכים עצי בשמים על כל מיני עצי בשמים או רק על הדס. הטוש״ע בסעיף ב, כתבו דעל כל מין עץ מברכים עצי, ויש להעיר דכן מבואר מדברי הרי״ף בברכות פג, והרא״ש בברכות ו,לה, ורש״י ותוס׳
בברכות מג. ד״ה ועל ההדס, והרמב״ם בהל׳ ברכות ט,א, וסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, והריטב״א בהל׳ ברכות ד,ה, וכן ד,ח, ושבולי הלקט בשבולת קסד, וראבי״ה בסי׳ קכ ד״ה ומאימתי, והמאירי
בברכות מג. ד״ה הדס, אמנם בה״ג בהל׳ ברכות בסוף עמוד עד, כתב דמר רב שמואל חולק וס״ל דאין מברכים עצי אלא על הדס בלבד, וכן האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מה.), הביא שכתב רב האי דאותבינן בגמרא דאין מברכין אלא על הדס ובפירוק דבר זה יש ב׳ גירסאות לגירסא א׳ מסיק בתיובתא וא״כ מברכים עצי רק על הדס, ולגירסא ב׳ אמרינן דהדס וכל דדמי ליה וא״כ מברכים על כל העצים עצי בשמים, ורבנן שקדמו לדור רב האי חלקו בגירסאות אלו ומר רב שמואל ריש כלה רביה דרב אחא משבחא היה מברך עצי בשמים רק על הדס, אבל כתב רב האי דבדורו כולא מתיבתא גרסי דמברכים עצי על הדס וכל דדמי ליה, וכן סבר רב אחא, והכי נהוג עלמא השתא, ע״כ. מדברי הר״ש בכלאים ה,ח ד״ה שושנת, מבואר דכללי עץ גבי זרעים ואילנות לדין כלאים בכרם וגבי ברכת עצי או עשבי וגבי ברכת אדמה או העץ תלויה זה בזה.
מהו המור. הטור והב״י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, כתב דהוא מרעי של מין חיה.
נוסח ברכת הריח על פירות. השו״ע בסעיף ב, כתב הנותן ריח טוב בפירות, והמשנ״ב בס״ק ט, כתב דהאליה רבה כתב דמהגמרא והפוסקים משמע דצריך לומר אשר נתן, דהיינו בלשון עבר, ע״כ, ואמנם בטור הנוסח הנותן, אבל כבר כתבו שם בהגהות והערות דבטור יש בזה חילוף בנוסחאות, ע״כ, ויש להעיר דבברכות מג:, הנוסח שנתן, וכן הוא ברי״ף בברכות פד, וברמב״ם בהל ברכות ט,א, וברא״ש שם ו,לז, ובמאירי
בברכות מג: ד״ה ריח, ובריטב״א בהל׳ ברכות א,ט, וכן א,י, וכן ד,ד, ובשבולי הלקט בשבולת קסד, ובראב״ן בסי׳ קצה, ובסוכה פרק ג ד״ה ואמר רבא, ובראבי״ה סי׳ קכ ד״ה ונורקום, ובסי׳ תרפא, ובטור בסי׳ תרנג, בשם רבינו שמחה, ובטור והב״י בסעיף ג, בדברי כל הראשונים שהובאו שם, וכעין זה דברי בה״ג בהל׳ ברכות בעמוד עג, שכתב אשר נתן, וכ״כ האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה ואמר (מה:), דגרסינן אשר נתן, וכ״כ המנהיג בהל׳ אתרוג סי׳ כז, וכ״כ סמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, ואמנם
בברכות נב:, אמרינן דלשון בורא הוי כמו ברא, ולפי זה אפשר דהנותן הוי כמו שנתן, מ״מ אפשר דהיינו דוקא בלשון בריאה דבריאה היא ודאי מתחילת בריית הדבר, אבל הנותן יכול להיות משמע שכעת נתן ריח טוב ואינו מתחילת ברייתו ועל כן אפשר דדוקא צריך לומר שנתן, וכיון דהכי איתא בכל דוכתא
הכי נקטינן. ועי׳ במה שכתבתי כיוצא בזה בסי׳ מו,א, גבי ברכת לשכוי בינה.
על כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא. כן הביאו הטוש״ע והב״י בסעיף ב, ויש להעיר דכן כתבו הריטב״א בהל׳ ברכות ד,יא, וסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, ומבואר מדבריהם דהיינו אף על פרי.
אם מסופק אם הדבר שלפניו הוי עץ או עשב מה יברך. הב״י בסעיף ב ד״ה ועל כולם, הביא מחלוקת אם יברך שהכל או יברך מיני בשמים, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת קסד, הביא להלכה מרבינו ישעיה שיברך מיני בשמים.
הא דמברכים על דבר העומד לאכילה היינו כשנתכוין להריח בו. כן הביאו הטוש״ע והב״י בסעיף ב, ויש להעיר דכ״כ הריטב״א בהל׳ ברכות ד,ג.
האם מברכים ברכת שנתן ריח טוב בפירות על פרי האדמה. הב״י בסעיף ג ד״ה ואדוני אבי, הביא מהרא״ש דמברכים ואומרים שנתן ריח טוב בפרי האדמה, ויש להעיר דמדברי הריטב״א בהל׳ ברכות א,ט, נראה דאין מברכים ברכה זו אלא על פרי העץ, ומאידך הריטב״א שם ד,ד, כתב להדיא דמברכים כן אף על פרי האדמה, וא״כ צריך לומר דלשונו בפרק א,ט, הוא לאו דוקא, ומ״מ הריטב״א שם ד,ד, כתב דמברכים שנתן ריח טוב בפירות, ולא כתב דצריך לומר בפרי האדמה.
מה מברכים על ריח שבפרחי פירות האילן. הריטב״א בהל׳ ברכות א,לג, כתב שמברכים עליהם שנתן ריח טוב בפירות כיון שדרך בני אדם לאכול הפרחים, ושם ד,ד, כתב כגון פרחי ורדים וכיוצא בהם, ע״כ, ולפי זה פרחים שאין הדרך לאוכלם מברך עצי בשמים.
ריח היין אינו חשוב לברך עליו. כ״כ רבינו ישעיה בספר המכריע סי׳ לה.
מה מברכים על ריח קינמון. הטור והב״י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דשבולי הלקט בשבולת קסד, כתב דמברכים עצי בשמים.
האם מברכים על ריח הורד עצי בשמים או שנתן ריח טוב בפירות. הטור והב״י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהאשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מה.), כתב בשם בעל הלכות דמברך עצי בשמים, וכ״כ סמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, ומאידך הריטב״א בהל׳ ברכות א,י, וכן ד,ד, כתב דעל עלי פרח הורד מברכים שנתן ריח טוב בפירות. הריטב״א שם כתב דמברכים על עלי הורד בורא פרי העץ ושנתן ריח טוב כיון שדין שומר הפרי גבי ברכות שונה מדין ערלה, ע״כ, ודבר זה תלי במחלוקת שהביאו הטור והב״י גבי קפריסין, בסי׳ רב,ו. מדברי הכל בו שהביא הב״י בסי׳ רד,יא בד״ה ומ״ש דמברך, מבואר דסתם ורד המוזכר בפוסקים היינו עלה הורד ולא הזרע, ע״כ, והיינו העלים של הפרח.
מים היוצאים מן הורד מה מברכים על ריחם. הב״י בסעיף ג ד״ה ומ״ש רבינו ומי, הביא בזה מחלוקת אם מברכים עצי בשמים או מיני בשמים, ויש להעיר דסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, כתב דעל הורד ועל שמן שכבשו עם ורד מברך עצי, ומאידך הריטב״א בהל׳ ברכות ד,י, כתב דעל מי הורד וכן על שמנים היוצאים מהעצים מברכים בורא שמן ערב, ואין מברכים עליהם עצי בשמים דהוי כמו משקה היוצא מהפירות דברכתו שהכל ולא העץ, ע״כ.
מה מברכים על ריח הלבונה והמצטקי. הטור והב״י בסעיף ג בד״ה ויש אומרים, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, כתב דמברך עצי.
מהו אפרסמון. ראב״ן בסי׳ קצה, כתב דהוא בלשמא בלעז.
על אפרסמון שאינו שמן מברכים עצי בשמים. כ״כ שבולי הלקט בשבולת קסד.
מהו כשרתא ומה ברכתו. הטור בסעיף ה-ו, כתב דהערוך פירש דעיקרו שמן ומערבים בו כמה מיני עצי בשמים, ויש להעיר דכ״כ האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מד:). הב״י ביאר את דברי הטור שיש מחלוקת מה מברכים על כשרתא, ויש להעיר דהאשכול שם כתב דמברך עצי בשמים.
היו מעורבים בתוך השמן כמה מיני בשמים שברכתם חלוקות מה מברך. הטוש״ע והב״י בסעיף ה-ו, הביאו דאם יש בהם שברכתו מיני בשמים מברך מיני בשמים, ויש להעיר דהריטב״א בהל׳ ברכות ג,יא, כתב שאם יש בהם עיקר מברך על העיקר, ואם שניהם עיקר מברך על אותו שהוא חשוב בברכה יותר ופוטר את השאר, ויש אומרים שמברך על הכל מיני בשמים, ע״כ, וצריך ביאור מה כוונתו שמברך על אותו שהוא חשוב בברכה יותר, ולכאורה כוונתו דעצי קודם לעשבי כי עץ חשוב מעשב ושניהם קודמים למיני.
כשהוציאו את עיקר הבושם מהמים או מהשמן האם מברך עצי בשמים או בורא שמן ערב או דאין מברך כלל. הב״י והשו״ע בסעיף ה-ו בד״ה ומ״ש רבינו ולכולי, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהריטב״א בהל׳ ברכות ד,ז, כתב דחשיב ריח שאין לו עיקר וריח שאין לו עיקר אין מברכים עליו. הב״י תלה דבר זה במחלוקת מהו משחא כבישא או טחינא, ויש להעיר דהערוך בערך כשר (הראשון) והאשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מד:), פירשו כדברי ר״ח.
אם לא הוציא הבשמים מהשמן מברך על השמן כברכה הראויה לבשמים אף אם לפני שנתן הבשמים בשמן לא היה ריחם מורגש. כ״כ הריטב״א בהל׳ ברכות ד,ז.
מהו סמלק. השו״ע והב״י בסעיף ז, הביא בזה מחלוקת, שיש אומרים יסמין, וי״א רוזמרין, וי״א עשב עם שלש שורות של עלין, ע״כ, ויש להעיר דכבר כתב הגר״א בביאורו דהוא טעות דליכא מאן דאמר דהוא רוזמרין, ע״כ, והערוך בערך כספן, והאשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מד:), כתבו דהוא יסמין, והכי נקטינן דהוא יסמין, ועי׳ במה שאכתוב בסעיף ח, גבי סיגלי.
מהו חלפי דימא. הטוש״ע בסעיף ז, הביאו בזה את פירוש רש״י דהוא שבולת נרד הנקרא בלעז אישפיג, ע״כ, ויש להעיר דכ״כ סמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, ותלמידי רבינו יונה בברכות פד ד״ה וסמלק, כתבו דחלפי דימא הוא רוזמרין, והביאו דיש אומרים כרש״י דהוא אישפיג, וכן שבולי הלקט בשבולת קסד, כתב דהוא רוזמרין, ולאחר מכן הביא שרש״י פירש אישפיג, ע״כ, והערוך בערך חלף (החמישי), כתב דעצו רך וכתבו הראשונים דלא בריר לן מהו, והביא הערוך שאמרו ששמו בלעז רוזמרין, ע״כ, והאשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מה.), כתב דרבנן שבבבל לא ידעו מהו וכשהגיע מר רב אלעזר אלוף מאספמיא (ספרד) למתיבתא בבבל ביאר לרבנן מה הוא, ע״כ, והאשכול שם בהמשך כתב בשם רב האי דחלפי דימא עצו רך, ע״כ.
מהו סגלי. הטוש״ע בסעיף ח, הביאו מרש״י דהוא ויאולש, ויש להעיר דרש״י בבראשית ל,יד, כתב דהוא יסמין בלשון ישמעאל,
ובשבת נ: ד״ה סגלי, פירש רש״י דהוא ויאולש והוא עשב שיש בו ג׳ עלין,
ובסנהדרין צט: ד״ה סיגלי, פירש בפירוש המיוחס לרש״י דהוא ממיני עשבים ואמהות של אותן עשבים קרויים סגלי, ע״כ, ושבולי הלקט בשבולת קסד, כתב דהוא ויאולש, ע״כ, ואולי ויאולש הוא יסמין. המשנ״ב כתב דהוא דודאים המוזכר במקרא, ע״כ, אמנם
בסנהדרין צט:, פליגי אמוראי מה הם דודאים, ויש שם ג׳ שיטות ורק לשיטה אחת הוא סיגלי, אמנם רבי עובדיה מברטנורא במכתבו לאביו סי׳ ב, כתב שהיה באלכסנדיא והביאו להריח דודאים שהם מה שפירש רש״י שהם יסמין בלשון ישמעאל, והוא צמח שיש בו רק פרחים ולא פירות, ע״כ.
מהו נרגיס. הטוש״ע והב״י בסעיף ט, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבה״ג בהל׳ ברכות בעמוד עג, כתב שהוא חבצלת השרון, וכ״כ האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מה.), וכן מבואר מדברי שבולי הלקט בשבולת קסד, וכן הר״ש בכלאים ה,ח כתב דהוא חבצלת ונקרא רוזא, ע״כ, וקשה דהטור כאן הסכים שנרגיס הוא חבצלת, וכתב הר״ש דחבצלת הוא רוזא, ולעיל בסעיף ג, מבואר דס״ל לטור דהורד הוא רוזש, וכתבו בגיליון שם דרוזא ורוזש הכל אחד, וכן ברא״ש שם הגירסא רוזא על הורד, וא״כ הדברים סותרים לגבי אם רוזא הוא ורד או חבצלת, וצ״ע. ומ״מ נקטינן כהסוברים דנרקים הוא חבצלת השרון. האשכול שם כתב דנרקים דדברא היינו מין הגדל במדברות שיוצא בלא נטיעה של אדם. הריטב״א בהל׳ ברכות ד,ה, כתב דעל חבצלת מברכים עצי בשמים.
שושנת העמקים ואשכול הכופר. האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה מתני׳ (מה.), כתב בשם בעל הלכות דעל סוסאן דהוא שושנת העמקים ועל אחיני רטיבי דהוא אשכול הכופר מברכים עצי בשמים.
הפיגם דהוא רוטא והאמיתא דהוא מנטא ברכתו עשבי. כ״כ שבולי הלקט בשבולת קסד.
היו לפניו עצי בשמים ומיני בשמים ועשבי בשמים. הב״י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, אם מברך מיני ופוטר הכל או שמברך ג׳ ברכות, ויש להעיר דבה״ג בהל׳ ברכות בעמוד עג, כתב שמברך ג׳ ברכות, וכן נראה מדברי הריטב״א בהל׳ ברכות ד,יב, שכתב דאם היו לפניו הרבה מיני בשמים דין סדר ברכותיהם כדין סדר ברכות האכילה. הטור כתב דמברך רק מיני ומבואר מדבריו דס״ל דכן דעת הרמב״ם, והב״י הקשה על הטור מהיכן נראה לו לברך רק מיני דמאי שנא מברכות האכילה שמברך על כל אחד ואחד, ויש להעיר דלכאורה מדברי הרמב״ם בהל׳ ברכות ט,ה, וסמ״ג בעשה כז, בדיני ברכות הריח, מבואר כהטור דמברך רק מיני, שכתבו דהנכנס לחנותו של בשם ויש שם מינים הרבה מברך מיני, ע״כ, ולמה לא אמרו דיברך עצי ויפטור את כל העצים ויברך עשבי ויפטור את העשבים ויברך מיני ויפטור את השאר, ושמא שאני התם דריח כל המינים מעורב ואף אם יברך על אחד יהיה מעורב בו אף המין השני.
מה הגירסא גבי הביאו לפניו שמן והדס. הטור והב״י בסעיף יא, הביאו מחלוקת בגירסא אם איירי בברכותיהן שוות או לא, ויש להוסיף דבה״ג בהל׳ ברכות בעמוד עד, כתב כגירסת הרי״ף דברכותיהן שוות והלכה כב״ה, וראבי״ה בסי׳ קכ ד״ה הביאו, הביא את דבריו להלכה, וכ״כ האשכול בהל׳ ברכת מיני מזונות ד״ה ואמר (מה:).
היו לפניו שמן שברכתו בורא שמן ערב והדס על מה מברך קודם. הטוש״ע והב״י בסעיף יא, כתבו דמברך על ההדס תחילה, ויש להעיר דמדברי הריטב״א בהל׳ ברכות ד,יב, מבואר דאם השמן חביב עליו אין ההדס קודם.